משך ההודעה המוקדמת

(1)     עובד במשכורת – במהלך 6 חודשי  העבודה הראשונים – יום אחד  לכל חודש עבודה;
במהלך התקופה החל בחודש השביעי ועד תום שנת העבודה הראשונה – 6 ימים בתוספת יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה; לאחר שנת העבודה הראשונה – חודש ימים.
 
(2)     עובד בשכר - במהלך  שנת  העבודה  הראשונה – יום בגין  כל  חודש של עבודה; במהלך השנה השנייה - 14 ימים בתוספת יום אחד בגין כל שני חודשי עבודה באותה שנה; במהלך שנת העבודה השלישית – 21 ימים בתוספת יום אחד בגין כל שני חודשי עבודה באותה שנה; לאחר שנת העבודה השלישית – חודש ימים.
 
* עובד שעבד פחות מחודש ימים אין המעביד חייב במתן הודעה מוקדמת.
 

אופן מתן הודעה מוקדמת:

אי מתן הודעה מוקדמת

(1)     מעביד  שפיטר עובד ללא מתן הודעה מוקדמת כאמור בחוק חייב לשלם לעובד פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת. הפסיקה קבעה כי פיצוי זה אינו בגדר שכר עבודה מאחר ואין זו תקופת עבודה אין צבירת זכויות ועל כן גם אינו מזכה בתשלומים נלווים. הפיצוי הוא בגדר חוב רגיל של המעביד שנוצר ממועד סיום יחסי עובד ומעביד ולפיכך לא חלים עליו ההוראות של הלנת שכר. הפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת עד לפסיקה החדשה  (עב"ל 123/07 מיום 26 במרץ 2008) נמנה עם התשלומים שאינם חייבים בתשלום בדמי ביטוח לאומי ולכן התקופה הזו גם לא הובאה במניין תקופת ההכשרה המזכה לצורך אבטלה.
 
אולם על פי פסק הדין הנ"ל שונה המצב, ויש לראות בתשלום הנ"ל שכר עבודה עד למועד תום תקופת ההודעה המוקדמת. ולפיכך המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי והתקופה בה היה העובד זכאי להודעה מוקדמת אף אם לא עבד תוכר כתקופת עבודה לעניין הזכאות לדמי אבטלה.
 
(2)     עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות כאמור בחוק, חייב לשלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת. את סכום הפיצוי רשאי המעביד לקזז מכל סכום שמגיע ממנו לעובד.
 

אופן מתן ההודעה המוקדמת: ויתור המעביד על עבודת העובד

(1)     המעביד רשאי, בגוף ההודעה המוקדמת לפיטורים, להודיע לעובד כי הוא מוותר על נוכחות העובד ועל עבודתו בפועל  בתקופת  ההודעה, כולה  או  מקצתה, אולם  אזי עליו לשלם לעובד פיצוי בסכום השווה
 
לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו. השכר המשתלם לעובד עבור תקופת ההודעה המוקדמת הינו שכר לכל דבר ועניין לרבות חובת תשלום בגין תנאים נלווים. אולם אין חובה לשלם בגין החזר הוצאות.
 
(2)     עובד שנתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות, רשאי המעביד להודיע לו כי הוא מוותר על נוכחותו ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה, כולה או מקצתה, אולם אזי עליו לשלם לעובד פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.

  חישוב דמי הודעה מוקמת לעובד שעתי

מאחר ושעות עבודתו של עובד שעתי משתנות חודש לחודש, נשאלת השאלה איך יחושב "השכר הרגיל" כאשר המעביד מפטר אותו ורוצה לשלם את שכרו הרגיל?
סעיף 1 לחוק מגדיר "שכר רגיל" כשכר עבודה המובא בחשבון לעניין חישוב פיצויים.
בפסיקת בתי הדין נקבע  כי השכר הקובע לעניין חישוב פיצויים לעובד שעתי/יומי הוא ממוצע ימי עבודה או שעות עבודה של העובד ב-12 חודשי העבודה שקדמו לפיטורים כפול תעריף השכר השעתי האחרון.
לפיכך לצורך חישוב שכר העבודה הרגיל של עובד שעתי לעניין פיצוי על אי מתן הודעה מוקדמת יש להתייחס לשכר הקובע לעניין פיצויי פיטורים.
עובד ששכרו מורכב גם מעמלות זכאי שבחישוב שכרו לעניין הודעה מוקדמת יובא ממוצע העמלות ב-12 בחודשים שקדמו לפיטורים.
 

אופן מתן הודעה מוקדמת: נסיבות מיוחדות

(1)     יכול שיתקיימו נסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לדרוש מעובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק. נסיבות מיוחדות כאמור ייקבעו בתקנות על-ידי שר העבודה והרווחה באישור ועדה בכנסת ובהתייעצות עם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים שלדעתו הם יציגים.
 
(2)     כמו כן אין לתת הודעה מוקדמת בנסיבות שבהן העובד שפוטר איננו זכאי לפיצויים על פי דין או על פי החלטת בית-דין משמעותי שהורה (מכוח חיקוק) על פיטורים בלא פיצויים.
 
(3)     על אף ההוראות בדבר מתן הודעה מוקדמת, רשאי שר התמ"ת, בהתייעצות עם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים שלדעתו הם יציגים, ובאישור ועדה בכנסת, "לקבוע הוראות שונות מאלה הקבועות בסעיפים 3 ו-4 לגבי סוגי עובדים ובהתחשב באופן תשלום השכר ובצורת העסקתם".
 

תמורת הודעה מוקדמת כאשר המעסיק נפטר

חוק הודעה מוקדמת מקים זכות לעובד לתמורת הודעה מוקדמת במצב בו הסתיימו יחסי העבודה בגין פטירתו של המעסיק.
 
בחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963 נקבע כי עובד שעבודתו נפסקה עקב פטירת המעביד זכאי הוא לפיצויי פיטורים כאילו פוטר ממקום עבודתו.
 
התכלית שעומדת בבסיס הזכות להודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורים היא להעניק רשת בטחון לעובד לשם מציאת מקום עבודה חדש ולהתארגנות במצב שנוצר (ראה עע 1267/04 אילנה זכריה נ. עיזבון המנוח ליזה קימלמן וט' שוורץ). מכאן גם מי שלא מחפש עבודה ומוצא למשל לגמלאות זכאי להודעה מוקדמת.
 

 איסור הודעה מוקדמת בעת שרות צבאי

יש לשים לב כי אין לתת הודעה מוקדמת לפיטורים כאשר העובד משרת שרות חלקי בצה"ל או שרות מילואים (כולל 30 יום לאחר תום המילואים)  ואין הימים הללו נמנים על תקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים (ראה חוק חיילים משוחררים, החזרה לעבודה), תש"ט-.1949
 
סעיף 41א לחוק הנ"ל (בתוקף מראשית 1998) אוסר על מעביד לפטר עובד  עקב היעדרות מעבודה במהלך שירותו במילואים ובשל שירות מילואים. אכיפת זכויות עובד שפוטר בניגוד להוראות החוק מסורה לועדות תעסוקה שלהן סמכות מעין-שיפוטית. הועדות פועלות ליד כל לשכת הכוונה לחיילים של משרד הביטחון. הסעד המרכזי שניתן על-ידן הוא פיצויים. על ועדת תעסוקה, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל בקשה תוך 15 יום מהגשתה.
 
 

איסור הודעה מוקדמת בתקופת היעדרות עקב לידה

אין ליתן הודעה מוקדמת לפיטורים במהלך חופשת הלידה ו-60 יום מתום חופשת הלידה.
 
איסור חפיפה של חופשה שנתית והודעה מוקדמת
 האם מותר לחפוף הודעה מוקדמת לתקופת מחלה או תאונה בעבודה?
בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות אין כל התייחסות למתן הודעה מוקדמת בתקופת היעדרות מן העבודה בשל מחלה או תאונה בעבודה (כמו למשל לעת מילואים או חופשת לידה).
 
אשר על כן אין לכאורה מניעה שהימים הללו יכללו במסגרת ימי ההודעה המוקדמת.
 
אומנם מצינו בפסיקת ביה"ד האזורי לעבודה בת"א (ב-עב 7110/00 וב-דמ 10791/04) שאין ליתן הודעה מוקדמת לפיטורים בתקופת מחלה מאחר ותכלית ההודעה המוקדמת לאפשר למצוא מקום עבודה חלופי ובעת מחלה לא ניתן לבצע את החיפוש.
 
פסיקה ברוח דומה ניתנה גם על ידי ביה"ד האזורי בנצרת ב-דמ 1639/03 שם נפסק כי המעביד חייב בתשלום תמורת הודעה מוקדמת שניתנה לעובדת עת הייתה בתאונת עבודה.
 
ישנו גם פס"ד אחר הסותר את האמור לעיל והקובע כי אם המעביד לא ויתר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת והעובד לא מילא את חובת העבודה בתקופה האמורה בשל מחלה שבגינה קיבל דמי מחלה הרי שהמעביד יצא ידי חובתו במתן ההודעה המוקדמת.
 
שתי הפרשנויות מתקיימות בהעדר הוראה מפורשת בחוק וכל עוד ביה"ד הארצי לעבודה לא אמר את פסוקו. אולם יש לזכור כי לשם השגת המטרה הסוציאלית חפיפה בין זכויות סותרת את תכליתן של שתי הזכויות ובעקבות החפיפה מפסיד העובד את אחת משתי זכויותיו.
 

הודעה מוקדמת בחילופי מעבידים

עבר מפעל מבעלות אחת למשנה, אין הדבר משפיע על רציפות זכויותיו ותנאי עבודתו של העובד באותו מפעל. אשר על כן, יש לראות את כל תקופת עבודתו של העובד אצל שני מעבידיו (או יותר) כתקופת עבודה רצופה לעניין מתן ההודעה המוקדמת ויש לכך אסמכתאות בפסיקה. ראה: להבים משה פרנסה דב"ע מב/ 132-3  פד"ע יד'  264;  מכלוף - דרווקו בע"מ דב"ע נו/ 14-3).