שכר הכולל דמי הבראה

מתוך סעיף 5 לחוק ניתן ללמוד כי אין מניעה מלהסכים על שכר הכולל בתוכו את מרכיב דמי הבראה.
 
בפסיקה נקבע  ב-עב (ת"א) 913731/99 כי הכללת דמי הבראה בשכר הכולל צריכה  להיעשות בהסכמה בין העובד לבין המעביד ועליה להיות מפורשת וחד משמעית.
 
יחד עם זאת יש לשים לב כי השכר הכולל כאמור אינו יכול להיות בשום מקרה פחות משיעורו של שכר המינימום כפי שהוא נקבע מעת לעת.
 

אופן תשלום השכר

ככלל, שכר העבודה ישולם לידי העובד במישרין. אולם העובד יכול לתת הוראה בכתב שהתשלום ייעשה אחרת, כגון באמצעות בן-זוג, בנק מסחרי, בנק הדואר וכד'. (סעיף 6).
 
ביה"ד הארצי לעבודה ב-עע 18/03 קבע כי שיק דחוי לא מהווה תשלום של שכר העבודה.
 

מועדים לתשלום השכר

החוק קובע "מועד לתשלום" לגבי סוגי שכר שונים. מועד זה מהווה בסיס לקביעה אם חלה הלנת שכר בנסיבות העניין. רואים שכר כמולן החל ביום התשיעי שלאחר המועד לתשלומו המוגדר כ"היום הקובע", אולם אם לא שולם עד אז, הרי מירוץ תקופת ההלכה מתחיל מה-1 בחודש. פירוש הדבר (בעקבות הפסיקה) שאמנם ניתן לשלם את השכר עד ליום הקובע, אך אם לא שולם תוך 9 הימים  תחושב הלנת השכר מתחילת החודש שבגינו צריך השכר להשתלם.
 
ביה"ד הארצי לעבודה ב-עע 300139/98 פסק כי כאשר ה-9 לחודש נופל ביום המנוחה (יום שבת) יש לשלם את שכר העבודה לעובד לפני מועד זה אחרת יחוייב המעסיק בפיצויי הלנה.
 
-     שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם.
 
-     שכר עבודה המשתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות התוצרת ישולם (אם לא נקבע אחרת בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה) בתום מחצית החודש בו הועסק העובד.
 
-        שכר עבודה המשתלם בעד ביצוע עבודה מסוימת שביצועה נמשך יותר מ- 14 יום, יש לשלמו ביום גמר ביצוע העבודה אם שולמו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם הקיבוצי או בחוזה העבודה. אם לא שולמו מקדמות כאמור, יראו את השכר כמשתלם לפי כמות התוצרת (סעיפים 11 ,10 ,9 ).
 

מה מותר לנכות מן השכר

הזכות לנכות משכר עבודה אינה  זכות לבתי מוגבלת. גבולותיה נקבעו בחוק הגנת השכר והמעביד אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהחליט מה העובד חב לו ולנכות משכרו כל סכום הנראה לו. מעביד הסבור שהעובד חב לו יתרת חוב יגיש תביעה לביה"ד או יטען לקיזוז שכר בכתב הגנתו.
 
חוק הגנת השכר אוסר ניכויים משכר עבודה, זולת אלה המותרים לפי סעיף  25 וביניהם: -
 
א.   סכומים שחובה לנכותם על פי חיקוק (כגון מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, מס בריאות).
 
ב.   תרומות שהעובד הסכים בכתב שינוכו משכרו (הערה: וויתור על השכר אינו מהווה תרומה).
 
ג.    דמי חבר לארגון עובדים, שיש לנכותם על פי הסכם או חוזה עבודה, או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו.
 
ד.   תשלומים לוועד עובדים, קרי: ועד עובדים שהוכר ככזה במסגרת ועל-ידי ארגון עובדים.
 
ה.   דמי טיפול מקצועי-ארגוני לטובת הארגון היציג, שיש לנכותם על פי הסכם קיבוצי או חוזה וזאת משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים אחר או שהעובד הסכים בכתב לכך.
 
ו.     חוב של העובד למעביד, בתנאי שהסכום לא יהווה יותר מרבע מן השכר. כלל זה חל גם על עובד המקבל שכר מינימום. יש ומעביד מנסה לנכות משכר העובד סכום בגין נזק שגרם העובד ושלטענת המעביד הוא אחראי לו. ניכוי כאמור אסור על פי החוק, אלא אם התקיימו כל התנאים הבאים:- הסכום הוא קצוב, מוכח, איננו שנוי במחלוקת בין המעביד לעובד והעובד אישר את הניכוי בכתב ובחתימת ידו. לסיכום: אם לא נתקיימו כל התנאים הנ"ל אין מדובר כלל ב"חוב של העובד למעביד", שרק אותו מותר לנכות.
 
ז.  תשלומים שוטפים לקופת גמל.
 
ח.    בסעיף (25ב) לחוק נאמר שאם חדל עובד לעבוד אצל מעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות ששולמו על חשבון שכר העבודה. כשמדובר ביתרת הלוואה שהעובד קיבל ממעבידו, והעובד חדל לעבוד בטרם הגיע זמן פרעונה, הרי מותר למעביד לנכותה מיתרת שכר העבודה המגיע לעובד.
 
ט.   סכום שהוטל כקנס משמעתי בהתאם להסכם הקיבוצי או לפי חיקוק.
 

אין לקנוס עובד על איחור לעבודה ואין לחייבו רק על פי דין

במקומות עבודה שאינם מאורגנים ולא קיימת בהם נציגות עובדים נוהגים מעבידים "לקנוס" עובדים המאחרים להגיע למקום העבודה במספר דקות על ידי הפחתה של שעת עבודה שלמה.
 
חוק שכר מינימום התשמ"ז-1987 קובע כי עובד שנעדר מעבודתו, יקטן שכר המינימום שהוא זכאי לו בשיעור יחסי לזמן ההיעדרות.
 
המעביד אינו רשאי לנכות משכרו של העובד יותר מזמן האיחור בפועל.  במידה והוא חורג מכך ועושה שבת לעצמו הוא  מפר  את  חוק  שכר  המינימום  וחוק  הגנת השכר 1958, הקובע בסעיף 25 לחוק את הניכויים
המותרים לניכוי משכר העבודה, ומסתכן בתשלום הפרשי השכר בתוספת פיצויי הלנת השכר.
 
חוק שכר מינימום וחוק הגנת השכר נמנים על חוקי המגן שאין העובד רשאי לוותר עליהם, ואפילו אם הסכים אין הויתור תופס.
 
תכליתם של חוקי המגן להגן על עובדים מוחלשים מפני מעשי עצמם ועל נורמות מינימליות של התנהגות בין מעביד לעובד, ולא לאפשר למעבידים ללחוץ על עובדים בדרכים עקלקלות ונלוזות, מחשש לאובדן פרנסתם, להפחית בזכויות העבודה.
 
סעיף 25 לחוק  הגנת השכר מונה רשימה סגורה של חיובים שמאפשרים למעביד לנכות משכרו של עובד.
 
חיובים אשר אינם נכללים בגדר הקבוע בסעיף 25 לחוק אינם מאפשרים ניכוי משכר העבודה בגינם.
 
בהתאם לסעיף 25 (6) לחוק על מנת שניתן יהיה לנכות קנס שמטיל המעביד משכרו של העובד עליו להיות מוכר כחוב של העובד כלפי מעבידו, ועל מנת שיוכר כחוב עליו להיות קצוב, מוכח ושאינו שנוי במחלוקת. כמו כן נדרשת הסכמת העובד בכתב כי מדובר בחוב שלו כלפי המעביד ובלבד שלא יעלה על רבע משכרו.
 
במקומות עבודה מאורגנים שחלים עליהם הסכמים קיבוציים מיוחדים או ענפיים ניתן למצוא הוראות הקובעות בעניין איחורים לעבודה. כך למשל נקבע בענף הבניין כי מי שמאחר לעבודה ינוכה החלק היחסי של האיחור משכרו של העובד או שהוא יחוייב בהתאמה לניכוי מחופשתו הצבורה.
 
ראוי לשים לב כי איחורים חוזרים ונשנים יכולים להיחשב כהפרת משמעת של תקנון העבודה, המהווה חלק בלתי נפרד מהסכם העבודה הקיבוצי.
 
ועדת המשמעת הפועלת מכוחו של הסכם קיבוצי ועל פי החלטה יכולה לחייב כספית את העובד.
 
קנסות חניה ותנועה בגין שימוש ברכב של המפעל אפשר לנכות משכר העובד אשר עבר את העבירה רק אם ישנה התחייבות מפורשת בכתב של העובד כלפי מעבידו.
 
כמו כן נקבע בפסיקה כי ניכוי משכר בגין קנסות או נלווים שהמעביד חויב בהם עקב פעולותיו של העובד אסורות אלא אם הדבר עוגן בהסכם קיבוצי וועדת המשמעת הפועלת מכוחו של ההסכם (בה יושבים נציגי עובדים והמעביד), החליטה לחייב כספית את העובד.
 
לאחרונה פסק ביה"ד לעבודה כי חוב ארנונה לרשות מקומית אינו נמנה על החובות המותרים לניכוי משכר עבודה של עובד ברשות מקומית.
 

דמי חבר ודמי טיפול ארגוני-מקצועי ומס-ועד

1.  בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי (מסגרת) מיום  9/1/95בין ההסתדרות ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ולהסכם מקביל מיום  11/1/95בין ההסתדרות למדינת ישראל, (לגבי המשק הציבורי), המעסיק ינכה משכרו של כל עובד חבר הסתדרות, לזכות ההסתדרות, דמי-חבר בשיעור של % 0.9 משכר העובד. ממי שאיננו חבר הסתדרות או איננו חבר ארגון עובדים אחר אך חלות עליו הוראות הסכם קיבוצי (לרבות צו הרחבה) אשר לפיו ארגון העובדים הוא הארגון היציג, ינכה המעסיק דמי טיפול ארגוני-מקצועי לזכות ההסתדרות בשיעור של % 0.8 משכר העובד.
 
      דמי החבר ודמי הטיפול ינוכו משכרו של כל עובד כאמור עד לתקרת שכר בגובה פעם וחצי מהשכר הממוצע במשק כפי שהוא מתפרסם  מעת לעת על-ידי המוסד לביטוח לאומי.
      לעניין זה "שכר עבודה" פירושו כל רכיבי השכר שמשלמים בגינם דמי ביטוח לאומי.
 
2.  אשר לתשלומים לוועד העובדים במקום העבודה (המכונים "מס ועד"), אחד המקורות של כספי קופת הועד הוא מתשלומים חודשיים של כלל העובדים. תשלומים אלה הם "התשלומים הרגילים לוועד העובדים במפעל", כלשון סעיף ( 25א) ( )3לחוק הגנת השכר, התשכ"ח-.1968.
 
      שיעור התשלומים האמורים מעוגנים בהחלטת הועדה המרכזת של ההסתדרות (כתוארה אז) מיום 2/7/61שחזרה ונתנה תוקף להחלטתה מיום " ,13/8/57 לפיה לא יעלה המס שהחבר משלם לוועד העובדים על % 0.4 מהשכר ברוטו".
 
      מסמך ועדת הביקורת המרכזית (כתוארה אז) של ההסתדרות (עש/ 9/16מיום  )10/1/83כותרתו "תקנות לסדרי עבודה והנהלת כספים בועדי עובדים" ובעניין שיעור התשלום הנדון מאזכר כלהלן: - "הרינו להזכיר בזה את הוראת הועדה המרכזת של ההסתדרות לפיה רשאי ועד לגבות מס ועד, בשיעור שלא יעלה על % 0.4 ממשכורתם של העובדים, וזאת מהשכר הכולל את הרכיבים שמובאים בחשבון בעת תשלום פיצויי פיטורים (כחוק) בלבד".
 
באוגוסט  1996 הופץ ברבים "מדריך לניהול כספי ועד עובדים" ובו כללים מנחים ודוגמאות טפסים שימושיים לניהול קופת הועד. מדריך זה מהווה חלק בלתי נפרד מתקנון ועדי העובדים החדש שאושר במהדורה מורחבת ומעודכנת ביום  12בנובמבר  2000 על-ידי בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה).
 
הקפדה על טוהר המידות וניהול תקין וכדין של כספי ציבור העובדים הינם תנאי מוקדם חיוני למיצוי חובת הנאמנות החלה על הנציגים הנבחרים של ציבור העובדים.
 

פיצוי בגין הלנת שכר

פיצוי הלנת שכר בא להרתיע מעביד מהלנת שכר העובד ולעשות את ההלנה בלתי כדאית מבחינה כספית. פיצוי ההלנה של שכר מולן מגיע לעובד החל מן "המועד לתשלום" שכר העבודה (ראה לעיל). בית הדין לעבודה יפסוק פיצויי הלנה (כפוף לשיקול דעתו להימנע מכך בנסיבות העניין) רק מקום שתובעים אותם במפורש ומן המועד הנתבע  ואילך בלבד.
 
*     סכום פיצויי ההלנה מתווסף אוטומטית לשכר המולן ומהווה חלק בלתי נפרד הימנו, אלא אם מצא בית הדין נסיבות לביטולו או להפחתתו.
 
*     הצעת מעביד לשלם את השכר בתנאי שהעובד יחתום על "כתב קבלה וסילוק" תוך ויתור על תביעות נוספות, שהעובד סירב לה, איננה בגדר הצעה הפוטרת את המעביד מאפשרות שיחוייב בפיצויי הלנה או הפרשי הצמדה וריבית.
 
*     זכותו של עובד לפיצויי הלנה כאשר שכרו לא שולם "במועד לתשלום" איננה יכולה להוות נושא להסכם בינו לבין מעבידו, ולפיכך אף אינה יכולה להיות נושא לבוררות ביניהם.
 
*     כאשר שכר מולן יש לשלם פיצויי הלנה ללא הוכחת נזק. זוהי סנקציה שנקבעה בחוק ואין מקום לבחון האם העובד ניזוק בגין אי תשלום השכר אם לאו או אם נגרם לו חסרון כיס אם לאו.
 
*     תשלומים לקרן פנסיה ולקרן השתלמות הם חלק בלתי נפרד משכרו של העובד. אי העברת הכספים שנוכו מן העובד לקופת הגמל הינה עבירה פלילית שעונש בצידה. ביה"ד הארצי לעבודה ב-עע 1529/04
קבע כי מעביד העושה בכספי העובדים שימוש למטרות אחרות במקום להעבירם לקרן אין להפחית מפיצויי ההלנה. בנסיבות מסוימות  ניתן להפחית את פיצויי ההלנה ככל שהם מתייחסים לכספי המעביד שלא  הועברו לקרן ההשתלמות, אולם לא ככל שאלה נוגעים לכספי העובדים (סעיף 19 א (א').)
 

שיעור פיצויי הלנת השכר

לשכר שהולן יתווסף פיצוי הלנת שכר בסכום הגבוה מבין המפורטים להלן:
 
א.   בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום השכר - % 5 מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - % 10 מהשכר המולן.
 
ב.   הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו בפועל, בתוספת % 20על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה. בעד חלק מחודש תשולם התוספת של % 20 האמורה באופן יחסי (סעיף 17.)
 

הפחתת פיצוי הלנת שכר

פסיקת פיצויי הלנת שכר, הפחתתם או ביטולם נתונה לשיקול דעת בית הדין לעבודה, בהתאם לנסיבות המקרה הנדון. לפיכך רשאי בית הדין להפחית או לבטל פיצוי כאמור אם נוכח כי השכר לא שולם במועד מחמת טעות כנה (טעות באמת ובתום לב), או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב מחלוקת של ממש, לדעת בית הדין, בדבר עצם החוב ובלבד שהמעביד שילם במועדו את הסכום שלא היה שנוי במחלוקת. (סעיף  18).
 
*     חילוקי הדעות הממשיים בדבר עצם החוב צריך שיהיו אובייקטיבים ולא לפי הרגשתו העצמית של צד זה או אחר. בית הדין מפעיל את שיקול דעתו בנדון לפי המצב העובדתי.
 
*     הנסיבות לביטול או להפחתת פיצויי ההלנה חייבות להתקיים ב"מועד לתשלום", ואם תתגלה סיבה לאחר מכן, הרי לא תוכל לפעול למפרע.
 
*     בית הדין יפחית פיצויי הלנה רק אם נתבקש לעשות כן בכתב ההגנה ובסיכומים ובתנאי שהוכחו הנסיבות המתירות הפחתתם.
 
*     מצב כלכלי קשה של המעביד איננו בגדר "נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה" ולכן איננו עילה להפחתת פיצויי הלנת שכר.
   
כנסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה ראה ביה"ד מצב של מלחמה, שביתה, שריפת העסק או הריסתו על ידי איתני הטבע. לפיכך  קשיים כלכליים אינם יכולים להיחשב נסיבה המצדיקה הפחתה. במסגרת שיקול הדעת שמפעיל ביה"ד ביחס לגובה הוא יכול להפחיתם.
 
כך ב-עב 6110/98 איבריה ואח' – מ. מ ערערה קבע ביה"ד האזורי בחיפה כי במקרים מסויימים יש לחרוג מן הכלל שקשיים כלכליים של מעביד אינם מהווים נסיבה של מעביד אין שליטה עליה לצורך הפחתת פיצויי הלנה וזאת כאשר תקציבו של המעביד ניזון כמעט לחלוטין מתקציבים ממשלתיים, ואלו לא הועברו. 
 
בנסיבות שכאלה מהווה הדבר נסיבה מקלה שמזכה בהפחתת פיצויי הלנה לכדי פיצוי של הצמדה וריבית. וכך חייב ביה"ד הארצי ביולי 2005 את עיריית לוד לשלם פיצויי הלנה לעובדיה מכיוון שלא שילמה את המשכורת במועד לרבות פיצויי הלנה בשיעור של 25%, כאשר המדינה טענה לביטול בכל לנוכח המשבר הכלכלי הפוקד את העירייה.
ביה"ד הארצי ראה בתשלום שכרו של העובד במועד כלל יסוד שאין ליתן יד להפרתו.
 

התיישנות תביעה לפיצויי הלנת שכר

הזכות לפיצויי הלנת שכר (להבדיל משכר העבודה) תתיישן:
 
א.   אם לא הוגשה תובענה לבית הדין האזורי לעבודה תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך  60 יום מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי - הכל לפי המועד המוקדם. אולם, בית הדין רשאי להאריך את תקופת  60 הימים לתקופה של  90 ימים.
 
ב.   תקופת ההתיישנות על פי סעיף 17 א (ב) לחוק יכולה להיות ארוכה יותר היינו שלוש שנים, וזאת אם המעביד הלין את שכר העובד, כולו או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של  12חודשים רצופים שבתוך  3 השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי.
 
      להלן דוגמה לנ"ל: שכרו של עובד הולן ושולם ב- 1/7/99 (במקום ב- 1/4/99). לאחר מכן הולן שכרו  3 פעמים נוספות במהלך ינואר-דצמבר 2001. אותו עובד יוכל לתבוע את פיצויי הלנת שכר אפריל  1999 עד  30.6.2002 (שלוש שנים מיום תשלום השכר המולן).
 
ג.    האמור בס"ק (ב) לעיל לא יחול על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת ההתיישנות (של שנה) לפי ס"ק (א) (סעיף 17א).
 
ד.   לגבי שכר העבודה עצמו (להבדיל מפיצויי הלנה) חלה כידוע התיישנות כחוב אזרחי רגיל, היינו    7 שנים.
 

שכר עובד שנפטר

עובד שנפטר, ישולם השכר המגיע לו, על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהעובד הורה לעניין זה, ואם לא נתן הוראה - ישולם השכר לבן-זוגו, ובאין בן זוג - ליורשו.
 

 

זכות תביעה גם לארגון עובדים

1.   ביום 3 בנובמבר 1998 הציע הח"מ לתקן את חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. זכות התביעה שהוקנתה לעובד אישית לתבוע  את מעבידו בגין שכר מולן ופיצוי הלנתו, גררה גישה עויינת מצד המעבידים עד כדי חששות והימנעות עובדים מהגשת תביעות. העובד הפרט, לא כל שכן בתקופת אבטלה, חושש לתבוע מימוש זכויותיו על פי חוק מגן, פן יבולע לו ויפוטר. לפיכך הצעתי "לשחררו" מן החששות האמורים ולאפשר לארגון העובדים להיכנס בנעליו תוך מתן הגנה מפורשת על העובד מפני התנכלות המעביד מחשש הגשת התביעה.
 
2.   ביום 22.1.2002 חוקקה לבסוף הכנסת תיקון (מס' 20) לחוק ובו אימצה למעשה את הרעיון המונח ביסוד הצעתי וכן את ניסוחה.
 
3.   בעקבות התיקון האמור, החל ב-30.1.2002: -
(א) "תביעת עובד לתשלום שכר מולן או לפיצויי הלנת שכר, יכול שתוגש לבית-הדין לעבודה גם בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – בידי ארגון העובדים שהעובד בו". (סעיף 28(ב) ).
 
(ב)   לא יפגע מעביד בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, ולא יפטרו מהעבודה, מחמת תביעה שהגיש העובד או ארגון העובדים (כאמור לעיל), בתום לב, לתשלום שכר מולן או לפיצוי הלנת שכר, או מחמת שסייע  העובד בתום לב לעובד אחר או לארגון העובדים, בקשר לתביעה כאמור.

סכומים  הפטורים  מעיקול  ושעבוד  לפי חוק הגנת השכר התשי"ח-1958

כדי להבטיח כי גם במקרה של עיקול או שיעבוד יישאר לעובד ולמשפחתו סכום מינימלי לקיום, קובע חוק הגנת השכר התשי"ח-1958 כי משכר עבודה חודשי (המוגדר, לצורך העניין, כשכר נטו לאחר ניכויי חובה על פי חיקוק), לא ניתן לעקל, להעביר או לשעבד סכום השווה לגימלה בשיעור המוגדל על פי סעיף 5א' לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981.
 
עוד נקבע בחוק כי אם הסכום האמור לעיל מהווה למעלה מ-80% משכר העבדה החודשי, הרי שסכום אותו לא ניתן יהיה לעקל, להעביר או לשעבד הינו סכום השווה ל-80% מהשכר החודשי.
 
השיעור המוגדל לפי סעיף 5א' לחוק הבטחת הכנסה, נקבע באחוזים מהשכר הממוצע במשק, כפי שמפורט בטבלה.
 
ולפיכך הסכומים הפטורים מעיקול ממשכורת החל ב- 1/1/07  הם כדלקמן:
 
 
הרכב המשפחה
השיעור המוגדל ב-%
מהשכר הממוצע
סכום הפטור מעיקול בש"ח
יחיד
25.0%
1,884
שני בני זוג
37.5%
2,826
שני בני זוג שעמם ילד
43.5%
3,279
שני בני זוג שעמם שני ילדים לפחות
49.5%
3,731
יחיד שעמו ילד
37.5% פחות נקודת קיצבה
2,648
יחיד שעמו שני ילדים לפחות
43.5% פחות נקודת קיצבה
3.101
אלמנה שעמה ילד
42.5% פחות נקודת קיצבה
3.025
אלמנה שעמה שני ילדים לפחות
52.5% פחות נקודת קיצבה
3,779
 

תלוש משכורת

החוק מטיל חובה על כל אדם המעביד עובד לצרכי עסק, משלח-יד או שירות ציבורי  לנהל פנקס (פנקס שכר) בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו והשכר ששולם להם. כמו כן מחייב החוק את המעביד "למסור לעובדיו, בכתב, פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו" כגון: מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות, קופת גמל, מס ועד וכיוצא באלה. בית הדין פסק כי לאור חובות ניהול פנקס  שכר ומסירת פירוט השכר, קמה לכל עובד זכות לקבל תלושי משכורת. על כל עובד  להקפיד שתלוש השכר המפורט יתקבל בפועל במועד וישקף באופן נאמן את המציאות על רכיבי השכר השונים. העובד יחתור להבין את כל המצוין בו ויעמוד על קבלתו בפועל סמוך למועד תשלום השכר. תלוש זה עשוי להיות בסיס לכל בירור בעתיד וחשוב לשמרו, לרבות כראייה בכל סכסוך והליך משפטי.
 

זכות תביעה

תביעת עובד לבית הדין לעבודה לתשלום שכר מולן או לפיצוי הלנת שכר, יכול שתוגש גם בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו. (תיקון מס' 20 לחוק, בתוקף מ-30.1.2002) ס.ח.
 

הגנה על עובד תובע

באותו תיקון (מס' 20) נקבע עוד כי לא יפגע מעביד בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו ולא יפטרו מהעבודה מחמת תביעה שהוגשה על-ידי העובד או על-ידי ארגון עובדים כאמור לתשלום שכר מולן או לפיצוי הלנת שכר, או מחמת שסייע העובד בתום לב לעובד אחר או לארגון העובדים בקשר  לתביעה כאמור (סעיף 28א).
 

אחריות מעביד חדש לחוב קודמו

הכלל הוא, כי אם עבר מפעל "מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעביד החדש לתשלום שכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעביד הקודם".
 
מקור: "מבט הרשות"