דמי מחלה (מחלת עובד, בן זוג, ילד והורה)

תשלום דמי המחלה נועד לאפשר קיום לעובד ולבני משפחתו בתקופה בה נבצר ממנו לעבוד מחמת מחלה. "מחלה" לעניין החוק הוא "אי כושרו הזמני או הקבוע של העובד  לבצע עבודתו, הנובע על פי ממצאים רפואיים ממצב בריאות לקוי".
 
חוק דמי מחלה, התשל"ו- 1976 חוקק במטרה להעניק דמי מחלה לעובדים, שעניין התשלום לתקופת מחלתם לא הוסדר לגביהם בהסכם קיבוצי ולא היו זכאים, משום כך, לתשלום כלשהו.
 
החוק מחייב מעביד לשלם עבור היעדרות של עובד מחמת מחלתו שלו ולא בשל היעדרות מחמת מחלה של זולתו. תקופת הזכאות לדמי מחלה  לא תעלה על תקופה מצטברת  של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, ולא יותר מ-90 יום, בניכוי התקופה שבעדה שולמו לעובד דמי מחלה לפי החוק הנ"ל.
 
אין מניעה בחוק לפטר עובד בתקופת מחלתו, אולם ביה"ד לעבודה פסק כי ראוי לו למעביד שיגלה התחשבות בעובד ולא ימהר לפטרו רק משום שהיעדרותו  הקצרה מפאת מחלה פגעה במהלך התקין של העבודה.
 
מובן מאליו כי על העובד לוודא המצאת אישור רפואי מרופא (תעודת מחלה) ללא דיחוי למעבידו בהתאם לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) תשל"ז-1976, עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה ימסור למעביד הודעה על כך תוך 3 ימים מהיום הראשון להיעדרו ועל התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבוד. בכל מקרה אין לראות בהיעדרות קצרה מפאת מחלה משום הפרת משמעת.
 
חישוב מספר ימי המחלה  נעשה רק לתקופה שבה העובד עבד, היינו בהתאם למספר החודשים המלאים בהם העובד עבד בפועל עד למועד בו חלה.
 
עובד שלא חל לגביו הסכם קיבוצי או הסדר משפטי אחר הקובע אחרת אשר חלה ונעדר מן העבודה והציג תעודה רפואית, זכאי לתשלום חלק משכרו בעד ימי המחלה. כמבואר לעיל, מדובר בזכאות של עד  18 יום לשנה (יום וחצי לחודש) עם אפשרות צבירה של עד  90 יום. מכסה זו עשויה להיצבר לזכותו של העובד בפרק זמן של 5 שנים או בזמן ארוך יותר ובלבד שהמכסה המקסימלית לא תעלה על 90 יום.
למידע נוסףעל דמי מחלה (מחלת עובד, בן זוג, ילד והורה)