קרן השתלמות

קרנות ההשתלמות קמו בסוף שנות ה-60 ונועדו, כשמן, לסייע בידי העובדים להשתלם במהלך עבודתם .
שלב נוסף בהתפתחות היה כאשר נחתם הסכם בין ההסתדרות הכללית לבין המדינה כמעביד בראשית שנות ה-80 והוא חל על העובד בשרות הציבורי, בחברות הממשלתיות וכן במקצת מפעלי תעשיה שאימצו לעצמם (בהסכמים קיבוציים ענפיים/מפעליים)  את ההסדר בדבר הפרשות לקרן, לעיתים בסכומים קטנים מאלה הנהוגים בשירות הציבורי.
 
כינון קרנות השתלמות הווה הישג לעובדים השכירים, בהיותה חסכון לטווח קצר שבדרך כלל מרביתו ממומן על-ידי המעביד ועל חשבונו וחלקו מנוכה ומופרש משכרו של העובד.
 
שיעור ההפקדות האפשרי הוא עד תקרה של 10% מן השכר החודשי, כאשר על כל סכום המופרש ממשכורת העובד – המעביד מפריש סכום גדול פי 3 (עד 2.5% משכר העובד ועד 7.5% מכספי המעסיק).
 
הפרשות אלה מאפשרות לעובד ליהנות מהטבות מס וזאת מאחר והפרשות והפקדות כספי המעביד לזכות העובד (בגבולות הנ"ל) פטורות ממס בידי העובד לרבות פטור ממס על רווחי הון עד למשכורת חודשית מירבית של 15,712 ש"ח (נכון לשנת 2008). הוא הדין לגבי פטור מדמי ביטוח לאומי ומס בריאות בגין הסכום שהופקד כאמור.
 
לאחר שלוש שנות חסכון בקרן השתלמות זכאי העובד להוציא את כספי החיסכון שהצטבר לצורך מילגת השתלמותלאחר שש שנות חסכון זכאי העובד למשוך את כל הסכום שהצטבר או חלק ממנו וזאת לכל מטרה שימצא לנכון. גם גבר ואשה  בגיל הפרישה  יכולים  בתום שלוש שנות חסכון – למשוך כספם ללא הגבלה. עמית בקרן השתלמות, שנפטר, חשבונו עובר ליורשיו ללא צורך בהמתנה.
 
עובד רשאי, ללא פגיעה בזכות כלשהי, להעביר את הכספים שנצטברו מקרן השתלמות אחת לשניה. הוותק שהצטבר בקרן הראשונה מצטרף לתקופה הבאה והמעבר האמור פטור ממיסוי.
 
בינואר 2003 נכנסה  לתקפה הרפורמה במיסוי הישיר. על כספים אשר הצטברו בקרנות ההשתלמות ליום 31.12.2002 לרבות הרווחים שהצטברו, לא חל מס במועד המשיכה. מס בשיעור 15% על הרווח הריאלי מוטל רק בגין  הפקדות חדשות החל ב-1.1.2003 שיהיו מעל ל"הפקדה המוטבת" (היינו %½7 חלקו של המעביד ו-%½2  חלקו של העובד, מן המשכורת הקובעת עד לתקרה של 15,712 ₪ בחודש).
 
במילים אחרות: הפקדות לקרנות ההשתלמות עד לשיעור "ההפקדה המוטבת" ימשיכו ליהנות גם בעתיד מפטור ממס על הרווח הריאלי בעת משיכת הכספים.
 
מתוך: "מבט הרשות"- אפרים ז'ילוני  יוני 2008