החוק למניעת הטרדה מינית - כללי

הכנסת חוקקה את החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (ס"ח התשנ"ח,  166). מכוח החוק הותקנו תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות המעביד), התשנ"ח- .1998 החוק חל גם על המדינה כמעביד.
 
1.2  מטרת החוק, לאסור הטרדה מינית והתנכלות (כהגדרתה להלן) כדי להגן על כבוד האדם (עובד ועובדת), על חירותו ועל פרטיותו. בסעיף  4 לחוק נקבע איסור מפורש: "לא יטריד אדם מינית את זולתו ולא יתנכל לו".
 
1.3  החוק מטיל חובות שונים על המעבידים ומבחין - לעניינים מסוימים - בין מעבידים לפי מספר המועסקים על ידם. יצויין ויודגש כי גם עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל המעביד בפועל הוא בגדר "עובד" שהחוק נועד להגן עליו.
 
1.4  איסור ההטרדה המינית וההתנכלות חלים - לענייננו - ב"מסגרת יחסי עבודה", היינו לא רק במקום העבודה עצמו, אלא גם בכל מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעביד, תוך כדי העבודה או תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל מקום שהוא.
 
1.5   החוק אינו מגדיר מהם "יחסי מרות" במקום העבודה. אולם על פי פסיקת בית המשפט העליון, כתבה השופטת בייניש כתוארה דאז, יש לפרש את המושג גם ככולל מצב בו המטריד נמצא במצב של השפעה או מרות כלפי המוטרד. לפיכך יחסי מרות אינם מתייחסים רק למצב שבו מדובר בממונה המטריד עובד הנתון לפיקוחו הישיר. ברגע שמתקיימים יחסי מרות ההנחה היא שהמוטרד לא נתן את הסכמתו להתנהגות המטריד, גם אם לא הביע את אי הסכמתו.
 
ביהמ"ש המחוזי בי-ם ב-עפ 7654/03 ציין כי  הטרדה מינית בעבודה אינה דורשת כפיפות פורמלית-משפטית. די במרות קונקרטית בזמן הרלוונטי לביצוע העבודה ואין צורך במרות ארגוניתפורמלית, אולם יש צורך להוכיח כי המעביד ניצל את מרותו וזאת אף אם העובד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות חוזרות בעלות אופי מיני או בהתייחסויות מבזות או משפילות.
 
למידע נוסףעל החוק למניעת הטרדה מינית – כללי