(2) הוראות הסעיף הנ"ל (41 ב לחוק) לא יחולו על פיטורים או גרימת פיטורים של עובד של קבלן כוח אדם בתום תקופת 9 החודשים הקבועה בסעיף 12(א) או 12(ב) לחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כח אדם, התשנ"ו-1996 "אלא אם כן קבעה ועדת התעסוקה אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו".
 

(ח) חובת מתן הודעה לבעל המפעל:

כאשר עובד קיבל  בפועל התראה של  60 ימים לפחות (מתאריך משלוח צו הקריאה) לגבי שירות מילואים שנתי, עליו להודיע על כך תוך 7 ימים מיום קבלת הצו לבעל המפעל, או לאחראי על כוח אדם במפעל, ואם הוא עובד של קבלן כוח אדם – לממונה עליו או לאחראי על כוח אדם אצל המעסיק בפועל או אצל קבלן כח האדם (סעיף 41 ג). ב"שירות מילואים שנתי" מדובר בתקופת שירות של עד 30 ימים – בתעסוקה מבצעית.
אם העובד לא היה מועסק במועד שקיבל צו כאמור, יודיע על קריאתו לשירות מילואים שנתי בתוך 7 ימים ממועד תחילת עבודתו במפעל. (שם).

(ט) הרכב ועדות התעסוקה ומיקומן:

(1) החל בראשית יוני 2002  (אלא אם יקבע שר הביטחון, בצו, מועד מוקדם יותר) יועלה מספר חברי ועדות התעסוקה מ-3 ל-4. הועדות מתמנות על-ידי שר הביטחון. הודעה על מינוי ועדה וכתובתה מפורסמת ב"רשומות" (קרי: ילקוט הפרסומים).
(2) יושבי-ראש יתמנו בידי שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הביטחון, ועליהם להיות כשירים לכהן כשופטי בית-משפט שלום. חבר שני הינו עובד הלשכה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, והוא גם מרכז את עבודת הועדה. חבר שלישי מתמנה "מתוך מועמדים שיוצעו על-ידי ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה" – קרי: הסתדרות העובדים הכללית החדשה; חבר רביעי "יתמנה מתוך מועמדים שיוצעו על-ידי ארגוני נותני עבודה רפרזנטטיביים במדינה".
(3) במתכונת הנוכחית (עד להתארגנות החדשה לקראת המועד האמור) פועלות ועדות התעסוקה על בסיס אזורי, כמפורט להלן לשימוש כל הנוגע בדבר: -
 
מחוז
כתובת
טלפון
תל אביב
אלברט מנדלר 17
03/6975992/3
חיפה
המלך דוד 44
04/8301104/6/8
ירושלים
הלל 24
02/6251735/6
באר שבע
דרך מצדה 6/23 ("מרכז הנגב")
08/6494548
 
(4) החוק אוסר על חבר ועדה להשתתף בדיון בבקשה מסויימת "אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת התעסוקה, לבין עניין אחר שלו" (סעיף 26א). לפיכך, כאשר נמנע מחבר ועדה להשתתף בדיון בשל ניגוד עניינים כאמור, הרי "ימלא את מקומו לצורך המשך הדיון באותה בקשה חבר ועדה אחר הנמנה עם אותו ציבור, מהמפורטים בסעיף 20(ג), שאליו משתייך החבר המנוע מלהשתתף כאמור".
 

(י) סמכויות ועדות התעסוקה (סעיף 21):

 
(1) אדם הטוען שזכויות שהוקנו לו בחוק הנדון הופרו (להלן-התובע) רשאי לפנות לועדת תעסוקה "תוך זמן מתקבל על הדעת" בבקשה  שתפסוק בעניין.
(2) העתק הבקשה נשלח לנתבע, הרשאי להגיש לוועדה תשובה בכתב, ואם לא השיב רשאית הועדה להפעיל סמכויותיה בתום 10 ימים ממשלוח העתק הבקשה אף בלא קבלת תשובתו.
(3) ועדת תעסוקה  צריכה "ככל האפשר", לדון ולפסוק בכל בקשה תוך 15 יום מיום הגשתה.
(4) ביה"ד הארצי לעבודה ב-עע 347/06 קבע כי ועדת התעסוקה הדנה בבקשה לפיטורי עובד בתקופת מילואים רשאית אומנם להפעיל שיקול דעת רק בשאלה אם יש זיקה בין הפיטורים לשירות המילואים. אולם ביה"ד הרחיב את מתחם שיקול הדעת גם לשיקולים הומניטאריים שאינם חייבים להיות בעלי זיקה לשירות כגון מחלת בן משפחה או מצוקה כלכלית קשה המקשה על מציאת עבודה חלופית ועוד, וזאת אף בלא הסמכה מפורשת בחוק. בית הדין הדגיש כי שיקולים הומניטאריים שכאלה הינם בתחום סמכותה הטבעית של ועדת התעסוקה הפועלת לפי חוק.
 
(5) מצאה הועדה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי החוק המדובר, מוסמכת היא לתת אחד מאלה: -
(א)  (1)  "בהסכמת התובע – צו המורה לנתבע לקבל או להחזיר, לפי העניין, את התובע לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע" (צו להעסקה).
 (2)  בכל עת עד לסיום ההליך לפניה, לבקשת התובע או ביוזמתה – לתת צו זמניהמורה לנתבע להחזיר את התובע לעבודתו אצל הנתבע. צו כאמור יעמוד בתקפו עד לסיום ההליך או עד למועד מוקדם הימנו שקבעה הועדה.
צו זמני לא יינתן אלא אם התקיימו כל אלה:
-   חלף המועד למתן תשובת הנתבע לבקשה;
-  הועדה  סבורה,  על  סמך  הנתונים שלפניה "כי קיים בסיס לכאורה להניח שהנתבע פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה";
- אי מתן הצו הזמני עלול להגדיל את נזקי התובע או להכביד על החזרת התובע לעבודה בסיום ההליך;
- כשמדובר בצו זמני ביוזמת הועדה (להבדיל מבקשת התובע) – אם התובעהסכים למתן הצו.
 
(ב)   צו המורה לנתבע לשלם לתובע, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה ל-5 פעמים שכר העבודה או השווה ל-5 פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, לפי הגבוה מהם (תיקון מספר 15 מיום 11/2/08) ואולם, מטעמים מיוחדים שיירשמו מוסמכת הועדה לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע (צו לפיצויים). לעניין חישוב השכר לפי פיסקה זו יחולו הוראות סעיף 13ב והתקנות שלפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.
 
(ג) צו משולב, היינו צו להעסקה וצו לפיצויים גם יחד – אלא שבצו כאמור ייקבע סכום הפיצויים "רק בהתאם לנזק שנגרם לתובע בפועל עקב הפיטורין שלא כדין". בהערכת הנזק האמור "תשקול הועדה, בין השאר, הפסד שכר עבודה, נזקים כספיים אחרים עקב הפסד השכר בזמן שחלף ממועד הפרת הזכות וכן פגיעה בשמו הטוב או במוניטין של התובע ועגמת הנפש שנגרמה לו".
 
(ד) כאשר נותנת ועדת תעסוקה אחר מן הצווים הנ"ל (צו להעסקה, צו לפיצויים, צו משולב) עליה להורות בגוף הצו "כי הנתבע ישא בהוצאות התובע בשל ההליך בסכום שקבעה; דין הוצאות שקבעה הועדה כאמור, כדין פיצויים שנקבעו לפי החוק הנדון.
 
(ה) הפרשי הצמדה וכפל ריבית צמודה: לסכום פיצויים והוצאות שציוותה עליהם ועדת תעסוקה אשר לא שולמו במועד לתובע "ייווספו ויהיו לחלק מהצו – הפרשי הצמדהכמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, וכן ריבית צמודה,כמשמעותה בחוק האמור, בכפל השיעור הקבוע בסעיף 10א(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, מהמועד שנקבע בצו לתשלום ועד למועד הפרעון בפועל".
 
(ו)  בנוסף להגנות ולזכויות שמקנה החוק יש לציין את ההגנה המוקנית לעובד מכח חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה. בית הדין לעבודה רשאי לפסוק ללא צורך בהוכחת נזק, עד לסכום של 50,000 ₪ ולתת צו מניעה או צו עשה המחייב את המשך העסקתו של העובד במקרה של פיטורים בניגוד לחוק.
 
(6) לועדת התעסוקה מוקנות מספר  סמכויות עזר (סעיף 26): -
 
(1)  סמכויות ועדת חקירה שנתמנתה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.
 
(2) אינן קשורות "בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתראה להן כמועילה ביותר לבירור השאלות השנויות במחלוקת".
 
(3) החלטותיהן ניתנות ברוב דעות, כאשר ליושב ראש דעה מכריעה כשהן          שקולות.
 
(4) כל ועדת תעסוקה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, במידה ואלה לא נקבעו בחוק הנדון או בתקנות שיותקנו לפיו על ידי שר הביטחון בהסמכת שר העבודה והרווחה.
 

(5) יועץ לוועדה (סעיף 25):

שר העבודה והרווחה רשאי למנות יועץ לכל ועדת תעסוקה, ואזי על יושבי-ראש הועדה להודיע ליועץ מבעוד מועד  על כל דיון בפניה. היועץ רשאי להשתתף בכל דיוני הועדה בזכות דעה מייעצת. דבר מינויו של יועץ מתפרסם ב"רשומות".
 

(יא) זכות ערעור (סעיף 23) וביקורת שיפוטית

 
(א)   על כל החלטה או צו של ועדת תעסוקה אפשר לערער לפני בית-דין אזורי לעבודה תוך 20 ימיםמיום מסירת ההודעה על ההחלטה לתובע ולנתבע. בית הדין "צריך, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל ערעור תוך 15 יום מתום תקופת הערעור.
 

(ב) זכות הערעור נתונה:

(1) לתובע.
(2) לנתבע.
(3) לארגון העובדים שהתובע נמנה עמו.
(4) לארגון העובדים שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים במפעלו של הנתבע.
(5) לארגון נותני העבודה שהנתבע נמנה עמו.
 
(ג) רשות להצטרף כמשיב בערעור נתונה גם לארגונים המנויים לעיל.
 
(ד) לביה"ד לעבודה מוקנית סמכות לדון בערעורים על החלטות ועדת התעסוקה מכח הוראת סעיף 24 לחוק ביה"ד לעבודה. במסגרת סמכות זו רשאי ביה"ד לדחות ערעור כמו גם לבטל את ההחלטה או להחליט כל החלטה אחרת או לתת כל צו שועדת התעסוקה מוסמכת לתת. הלכה פסוקה באשר לביקורת שיפוטית של ביה"ד על החלטות ועדת התעסוקה קובעת כי בית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת "כל עוד נמצא על פי חומר הראיות כי פעולות הרשות, שיקוליה והחלטותיה נעשו וניתנו בגדר סמכותה על פי דין,  באופן ענייני, בסבירות, במידתיות, בהגינות ובתום לב" (עב 2490/02).
 

(יב) אכיפת צווי ועדות תעסוקה (סעיף 21 א)

בין התיקונים הרבים האחרונים לחוק העיקרי נקבעו בסעיף 21 א (שהוסף לחוק) הוראות בדבר סמכות לאכוף צווי ועדות התעסוקה שעיקרן להלן: -
 
(1)  צו להעסקה, בין יחיד ובין משולב, וכן צו זמני, דינם לעניין סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט "כדין צו שניתן על-ידי בית דין אזורי לעבודה", ולשופט בית הדין האזורי לעבודה מוקנית סמכות לפי סעיף 6 לפקודה האמורה לעניין צווים שנתנה ועדת התעסוקה או שנתן בית הדין עצמו.
 
(2)  לעניין סעיף 8 לפקודת בזיון בית משפט יהיו לבית הדין הארצי לעבודה, "במותב של שלושה שופטים", הסמכויות של בית המשפט העליון.
 

(יג) הוצאה לפועל של צו לפיצוים ורישום צווים (סעיף 28)

 
(1) משניתן על-ידי ועדת תעסוקה או בית-דין אזורי צו המחייב אדם לשלם פיצויים לזולתו, הרי אותו צו יהיה סופי רק "מיד לאחר שנרשם על-ידי שר הבטחון בפנקס מיוחד למטרה זו, ודין הצו, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק דין סופי של בית משפט מוסמך".
 
(2) הודעה על רישום צו בפנקס כאמור תישלח לצדדים.
 
(3) שר הביטחון ירשום צו של ועדת תעסוקה סמוך לנתינתו; לא  יהיה בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו, אלא אם כן בית-הדין האזורי לעבודה, שאליו הוגש הערעור, הורה אחרת".
 (יד)  שמירת זכויות העובדים (סעיף 43)
הוראות החוק הנדון –
(1) אינן פוגעות בכל חוק, נוהג או חוזה – קיבוצי או אחר – הנוגע לתנאי הפיטורים וההתפטרות של עובדים ולזכויותיהם בקשר לכך;
(2) באות להוסיף על זכויות הקשורות בעבודה, ולא יפורשו כפוגעות בכל חוק, נוהג או חוזה עבודה קיבוצי או אחר, או כגורעות מהם.                           
(3)  אינן פוגעות בזכותו של העובד לתבוע פיצוי לפי סעיף 21(ג)(2) או (3) "בשל נזק שנגרם לו עקב הפרת זכות מזכויותיו לפי חוק זה, שנגרם, שהתגבש או שנודע לו עליו לאחר החלטת ועדת התעסוקה או בית-הדין, לפי המאוחר".
 (טו)  תיקון חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה
במסגרת התיקונים העקיפים בחוק הנדון, בהקשר לשירות במילואים, נעשה גם תיקון עקיף של חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. בסעיף 2(א) לחוק הנ"ל, במקום "משך שירות המילואים" יבוא: - "שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים, או שירותו הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו".
 

תשלום השכר למשרת במילואים

 
1. המוסד לביטוח לאומי משלם את השכר למשרת במילואים. התשלום יכול להתבצע או באמצעות המעביד עבור עובד בשכר חודשי וכן שכיר שלא בשכר חודשי אשר עבדו ברבע השנה (75 ימים לפחות) שלפני השירות אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד או במישרין לעובד שאין לו רציפות של 3 חודשים במקום אחד לאחר הגשת התביעה לסניף של המוסד לביטוח הלאומי.
בכלל 75 הימים  יבואו במניין גם שבתות וחגים, ימי חופשה, בין בשכר ובין שלא בשכר, ימי היעדרות בשל תאונה או מחלה וימי היעדרות עקב אבל במשפחה.
 
2.  א. התגמול  היומי  לעובד  שכיר הינו  החלק  ה-90 של  הכנסתו (החייבת בדמי ביטוח לאומי) בשלושת החודשים שקדמו לחודש האחרון ברבע השנה שהתגמול משולם בעדו, בצירוף תוספת יוקר. לצורך חישוב התגמול יובאו בחשבון גם דמי מחלה, תמורת חופשה, דמי פגיעה בעבודה ודמי אבטלה.
ב.  בחישוב ממוצע השכר בעד הרבעון שקדם ליציאה למילואים  תחושב הכנסתו של העובד הן בעד החודשים שעבד והן בעד התקופה שלא עבד באופן:
 
1. היה השכר החודשי  נמוך משכר המינימום לחודש יחושב שכרו החודשי לאותו חדש כאילו השתכר 68% מהסכום הבסיסי (ראה סעיף 5 ).
 
2.בעד החודשים שבהם לא עבד ברבעון שקדם ליציאה למילואים יראו את הכנסתו כאילו השתכר כאמור בסעיף קטן 1.
 
ג. שכיר שעבד פחות מ-60 ימים בשלשת החודשים שקדמו לשירות המילואים יחושב, שיעור התגמול המגיע לו על פי השכר ב-3 חודשים, על פי בחירתו, מתוך 6 חודשים שקדמו לראשון בחודש שבו החל השירות.
 
  1. התוצאה היוצאת מהאמור בס"ק א ו-ב מוכפלת במספר ימי השירות וכך נקבע גובה התגמול שניתן לחייל בעבור שירותו.
  2. חייל שהינו שכיר יגיש טופס בטוח לאומי 3010 למעבידו אשר יתבע עבורו את התגמול מביטוח לאומי. התגמול יינתן למעביד והחייל ימשיך לקבל את שכרו מהמעביד באופן שוטף. במקרה שהחייל מועסק פחות מ-75 ימים באותו מקום עבודה – יגיש החייל את התביעה ישירות לביטוח הלאומי ולא דרך מעסיקו.
  3. התגמול ניתן בעבור כל השרות החל מהיום הראשון לשירות לרבות ימי מחלה וימי אשפוז.
 
3. א.   דין  תגמול  המגיע  לעובד  המשרת  במילואים  כדין שכר עבודה ועל המעביד לשלמו במועד תשלום שכר העבודה הרגיל. מעביד שאינו משלם את התגמול במועד או מעכבו תחת ידו עובר על הוראות חוק הגנת שכר התשי"ח 1958.
 
ב.תשלומים שהמעביד והעובד, או המעביד בלבד, נוהגים לשלם לקופות ולקרנות יש להמשיך ולשלמם בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים.
 
4. עובד שכיר שמקבל את תגמול המילואים שלו באמצעות מעבידו, ינוכה לו דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בלבד.
 
5.מקסימום השכר ליום החל ב-1 בינואר 2008 הוא  1,225.33 ₪ והמינימום ליום הוא 122.67 ₪. על פי התיקון לחוק המילואים החדש הכולל בתוכו גם את התיקון לחוק הביטוח הלאומי מי שיתחיל את שירות המילואים ב-1 באוגוסט 2008 סכום תגמול המינימום יעלה ל-68% מהסכום הבסיסי דהיינו 166.65 ₪ ליום ו-5.000 ₪ לחודש. במילים אחרות: גם אם השתכר חייל המילואים לפני שירותו שכר מינימום בעבור שירות המילואים יקבל תגמול גבוה יותר – 5.000 ₪ לעומת 3.710 ₪ לפני תיקון החוק.
 
א.  מי שהתייצב  לשירות מילואים של יום אחד עד חמישה ימים  זכאי לתגמול עבור כל יום מילואים על פי הנוסחה הקיימת (חלוקת השכר הרבע שנתי ב-90) בתוספת של 40% למספר הימים שנעשה.
ב. שירות של 6 ימים ישולם על פי הנוסחה הקיימת בתוספת יום אחד.
ג.שירות מילואים רצוף של 7 ימים (גם תקופות רצופות נוספות של 7 ימים) מזכה בתשלום בעד כל יום מילואים על פי הנוסחה הקיימת כיום בחוק (חלוקת השכר הרבע שנתי ב-90).
ד.תקופת שירות שהיא יותר מ-7 ימים – אם היתרה קטנה מ-6 יחשוב התגמול עפ"י הנוסחה הקיימת בתוספת 40% על יתרת הימים, ואם היתרה היא 6 ימים ישולם על פי הנוסחה הקיימת בתוספת יום אחד.
ה. גם מי ששרת שירות חצי יומי (נקרא לשירות מילואים אחרי השעה 16.00 ומשכרו לרבות זמן הנסיעה אל מקום השרות וממנו אינו עולה על 6 שעות באותו היום בהתייצבות אחת) זכאי למחצית התגמול היומי המשולם בעבור יום מילואים רגיל.
ו. עובד המשרת במילואים יום עבודה רגיל וביצע את שירות  במילואים מעבר לשעות העבודה או בימי המנוחה השבועית שלו או בחופשתו ישולמו לו הן שכר העבודה הרגיל והן תגמולי המילואים.
ז. הגדלת תגמול המינימום החדש תחול גם על מי שסיים שירותו בחודש אוגוסט 2008 והוא יחול על חלק הימים שלאחר התחולה של החוק מ-1.8.08.
 
6. נוסף לתגמול הניתן על ידי המוסד לביטוח לאומי  כפיצוי על אובדן שכר קיים מסלול נוסף של תגמול מיוחד. (סעיף 18 לחוק שירות מילואים תשס"א 2008)
 
התגמול המיוחד ניתן לחייל במילואים אשר צבר מכסת ימי שירות במהלך שנת עבודה אחת. מכסת הימים המזכה נקבעת מדי שנה ועימה גם גובה התגמול. התשלום הנוסף מועבר לחשבון הבנק של החייל הוא בסכום נטו ואינו חייב במס (למשל התגמול בשנת 2007 לחייל אשר צבר 26 ימי שירות היה בגובה של 300 ₪ נטו ובעבור כל יום עד 31 יום יתווסף 100 ₪ ליום ובעבור היום ה-32 ואילך 150 ₪ נטו ליום)
      
התגמול המיוחד אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא.
 
7. חייל אשר לא צבר זכאות לתגמול מיוחד זכאי להשתתפות בהוצאות הנילוות לשירות המילואים (הוצאות נסיעה, טלפון וכד') אשר נעים לפי משך השירות בין 150-200 ₪. סכומי התשלום נקבעים מדי שנה לגבי השנה החולפת.
 
8.כל חייל במילואים מבוטח בעת שירותו בדומה לביטוח אנשי קבע בצה"ל . במסגרת הביטוח המעוגן בחוק הקצבאות לחיילי המילואים זכאי החייל שנפצע ומשפחתו במקרה של מוות:
 
ח. להכנסה בסיסית על בסיס חודשי ללא קשר לגובה ההכנסה של החייל קודם לאירוע.
ט.ביטוח חיים בגובה של 306,000 ₪ (כיום) המתעדכן לפי מדד המחירים לצרכן.
י.ביטוח פנסיוני למי שהוכר כבעל נכות רפואית ותפקודית של 20% ומעלה.
 

חופשה שנתית

הימים בהם שירת עובד בשירות מילואים לפי חוק שירות בטחון (נוסח משולב) 1986 לא יובא במניין ימי חופשתו של העובד. לגבי עובד שעבד פחות מ-75 ימים רצופים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, יראו את ימי עבודתו כ"רצופים" אפילו חלה הפסקה בעבודה מיום יציאתו לשירות מילואים לפי חוק שירות בטחון (נוסח משולב).
 

פיצויי פיטורים

עובד שעבד שנה אחת ברציפות (וב"עובד עונתי" – שתי עונות בשתי שנים רצופות) אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד זכאי לפיצויי פיטורים. רציפות הזכויות בעבודה לא נפסקת אפילו חלה בה הפסקה מחמת שירות מילואים לפי חוק שירות בטחון (נוסח משולב).
 

רצף הזכויות בעבודה

בתקופת המילואים של העובד נשמרת רציפות זכויותיו במקום העבודה ועל המעביד חלה החובה להמשיך ולקיים את חוזה העבודה על כל הוראותיו לרבות התשלום בגין זכויות סוציאליות ונילווים המפורטים בחוזה כגון קרן פנסיה, קופת תגמולים, קרן השתלמות וכיוצא באלה.
   
מקור: "מבט הרשות" – אפרים ז'ילוני, מאי 2008