""

חוקי העבודה בישראל

חוק עבודת נשים

חוק זה דן בהגנת האישה העובדת, בזכויותיה וההגבלות המוטלות על המעסיק, במספר תחומים עיקריים: עבודות אסורות או מוגבלות, טיפולי הפריה ופריון, הריון, שמירת הריון והגנת האמהות, לרבות בהקשר לילד מאמץ.

למידע נוסףעל חוק עבודת נשים

חוק הגנת השכר

מטרתו של חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, להעניק הגנה מקיפה ל"שכר עבודה" על מנת להבטיח כי השכר ישולם לעובד במועדו ובמלואו, פרט לניכויים מותרים כדין."שכר עבודה" כמשמעותו בחוק כולל תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות.

למידע נוסףעל חוק הגנת השכר

חוק הבטחת הכנסה

המוסד לביטוח לאומי הוא הגורם המופקד, על פי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981 לבצע את תשלום הגמלה המגיעה לזכאים על פיו. החוק מקנה לכל אדם ומשפחה בישראל, שאין באפשרותם להבטיח לעצמם הכנסה הדרושה לקיום, את המשאבים הדרושים לסיפוק צורכיהם החיוניים.

למידע נוסףעל חוק הבטחת הכנסה

חוק שכר מינימום

חוק שכר מינימום, התשמי"ז –1987 על תיקוניו מבטיח זכות לשכר חודשי/יומי בסכום שאינו קטן מזה הקבוע בחוק.

שיעוריו הם:
ליום – החלק ה-25 של שכר המינימום החודשי, לגבי עובד המועסק 6 ימים בשבוע והחלק ה-2/3 21 לעובד המועסק 5 ימים בשבוע.
לשעה – החלק ה-186 של שכר המינימום החודשי. משרה חלקית – עובד המועסק במשרה חלקית זכאי לשכר מינימום חלקי, יחסית לחלקיות משרתו.

למידע נוסףעל חוק שכר מינימום

חוק דמי מחלה

(מחלת עובד, ילד, הורה) תשלום דמי המחלה נועד לאפשר קיום לעובד ובני משפחתו בתקופה בה נבצר ממנו לעבוד מחמת מחלה. חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 חוקק במטרה להעניק דמי מחלה לעובדים בלתי מאורגנים, שעניין התשלום לתקופת מחלתם לא הוסדר לגביהם בהסכם קיבוצי ולא היו זכאים, משום כך, לתשלום כלשהו.

למידע נוסףעל חוק דמי מחלה

חוק שעות עבודה ומנוחה

חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א - 1951, קובע את מספר שעות העבודה המותרות ביום, בשבוע, בעבודת לילה ובערבי שבת וחג וכן את זכות העובד למנוחה שבועית. כמו כן קובע החוק את הגמול בעד עבודה נוספת.

למידע נוסףעל חוק שעות עבודה ומנוחה

חופשה שנתית

חוק חופשה שנתית התשי"א 1951 מקנה לעובד זכות למספר ימי חופשה בתשלום שכר בעד כל שנת עבודה. אולם בהסכם קיבוצי ניתן לקבוע כי עובד יהיה זכאי לימי חופשה נוספים, מעבר לקבוע בחוק.

למידע נוסףעל חופשה שנתית

חוק פיצויי פיטורים

לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963, עובד אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, שפוטר מעבודתו לאחר שנת עבודה רצופה, או לאחר שעבר שתי עונות רצופות (עונה - 3חודשים רצופים בשנה בהם עבד לפחות 60 יום) במשך שנתיים, זכאי לפיצויי פיטורים ממעבידו.

למידע נוסףעל חוק פיצויי פיטורים