באנר

פיצוי עבור חופשת מחלה שלא נוצלה

הסכם קיבוצי בעניין פיצויי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה לעובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית ובפנסיה צוברת

ביום 12.1.2011 נחתם הסכם קיבוצי בין המדינה ומעסיקים נוספים במגזר הציבורי לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה בעניין פיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה (להלן ההסכם). ההסכם כולל  שינויים בהסדר הפיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה, המפורט בסעיף 33.27 לתקשי"ר בנוגע לשירות המדינה, ובהסדרים הקיימים בעניין זה אצל יתר המעסיקים, אשר חלים על העובדים אשר שרותם נושא זכות לגמלאות בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב], תש"ל – 1970, לרבות אם הוראותיו אומצו מכח הסכמים קיבוציים או הסדרים קיבוציים דו-צדדיים (להלן "חוק הגמלאות").
 
בנוסף, בהסכם הוסכם על מתן פיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה גם לעובדים אשר שירותם אינו נושא זכות לגמלאות בהתאם לחוק הגמלאות, ואשר מבוטחים בקופת גמל לקצבה.
 
להלן חוזר הממונה על השכר במשרד האוצר בעניין זה:
 
1. תחולה
א.  הסעיפים 4 – 2 לחוזר זה יחולו על העובדים המבוטחים בקופת גמל לקצבה, אשר מתקיימים בהם כל התנאים הבאים במצטבר:
1)      מועסקים בשירות אחד המעסיקים החתומים על ההסכם (ראה עמוד 25 בהמשך).
2)      מדורגים באחד הדירוגים המיוצגים על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה ומשכורתם מחושבת לפי הסכמים קיבוציים.
3)      עונים להגדרת "עובד קיים" או "עובד חדש" וכן עונים להגדרת "עובד קבוע", כמפורט בהסכם, בשים לב למעסיק בו מדובר .
 
ב. סעיפים 2 ו- 5 לחוזר זה יחול רק על העובדים אשר שירותם נושא זכות לגמלאות בהתאם לחוק הגמלאות(עובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית).
 
2. מועד תחילה
תחילתו של ההסכם ביום 31.12.2010 והוא יחול לגבי מי שיפרוש או יסיים העסקתו החל מהמועד האמור ואילך.
 
3. זכאות עובדים בפנסיה צוברת לפיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה
 
א. ישולם פיצוי בעד ימי חופשת המחלה שלא נוצלו לעובד המבוטח בקופת גמל לקצבה, אשר סיים העסקתו בנסיבות המפורטות להלן:
1.      סיום שירות, בגיל שאינו פחות מחמישים שנה, וזאת לאחר ששירת בשירות המעסיק אצלו הוא מועסק, לפחות עשר שנים ברציפות ובעת סיום שירותו היה עובד קבוע.
2.      סיום שירות כתוצאה מפטירתו של העובד במהלך שירותו, לאחר ששירת בשירות המעסיק אצלו הוא מועסק, לפחות שלוש שנים ברציפות בסמוך לפטירתו ובעת פטירתו היה עובד קבוע. 
3.      סיום שירות בהתקיים כל התנאים הבאים במצטבר:
א.       העובד נפסל לשירות או נפסל לתפקיד, מטעמי בריאות, על ידי הגורם המוסמך לקבוע זאת בשירות המעסיק.
ב.       העובד שירת בשירות המעסיק אצלו הוא מועסק לפחות חמש שנים ברציפות ובעת סיום שירותו היה העובד עובד קבוע.
 
ב.   תקופת שירות הנושאת זכות לחישוב מכסת ימי המחלה ולפיצוי בגין חופשת מחלה שלא נוצלה, כוללת רק תקופת שירות אשר העובד צבר בגינה ימי חופשת מחלה (לרבות לפני מועד תחילתו של ההסכם), לפי הכללים הקיימים בשירות המדינה.
 
ג.   פיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה יינתן רק במקרה שהעובד ניצל במשך כל תקופת שירותו בשירות המעסיק לא יותר מ-65% מסך כל ימי חופשת המחלה המגיעים לו בעד כל תקופת שירותו הנושאת זכות לחופשת מחלה, בשיעור של ½ 2 ימים לכל חודש שירות.     ניצל העובד יותר מ-65% מסך כל ימי חופשת המחלה האמורה, לא ישולם לו כל פיצוי. (פיסקה 33.272 בתקשי"ר).
 
 
4. חישוב הפיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה לעובדים בפנסיה צוברת
 
הפיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה יינתן בעד חופשת המחלה הצבורה, כאמור בפסקה 33.273 לתקש"יר. להלן פירוט הכללים:
א.      הפיצוי יינתן בעד יתרת ימי חופשת המחלה הצבורה במשכורת מלאה העומדת לזכותו של העובד ביום פרישתו, דהיינו: סך כל ימי חופשת המחלה המגיעים לו בעד כל תקופת שירותו הנושאת זכות לחופשת מחלה בשיעור של  ½2 ימים לכל חודש שירות, בניכוי כל חופשת מחלה במשכורת מלאה שניצל במשך כל תקופת שירותו.
 
 
ב.  אופן חישוב הפיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה, לעובד הזכאי לו:
 
הפיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה, לעובד הזכאי לו, יחושב כמכפלה של A ב-B, כאשר:
 
A – סכום הפיצוי, אילו חוּשַב לגבי עובד - לפי האמור בפסקה 33.274 לתקשי"ר:
 
הפיצוי יהיה בשיעור משכורת של מספר ימים כמפורט להלן:
 
1.  ניצל העובד במשך כל תקופת שירותו מ-36% עד 65% מסך כל ימי חופשת המחלה שהגיעו לו כאמור, יהיה הפיצוי בשיעור משכורת של שישה ימים, בעד כל 30 ימי חופשת מחלת שביתרת ימי חופשת המחלה.
 
2.  ניצל העובד במשך כל תקופת שירותו פחות מ-36% מסך כל ימי חופשת המחלה שהגיעו לו כאמור, יהיה הפיצוי בשיעור משכורת של שמונה ימים, בעד כל 30 ימי חופשת מחלה שביתרת ימי חופשת המחלה.
 
3.  בעד יתרת ימי חופשת מחלה צבורה הפחותים מ-30 יום, ישולם החלק היחסי של הפיצוי כאמור בפיסקאות (1) או (2) לעיל, לפי העניין.
 
4.  לעניין חישוב הפיצוי "שכר יומי" - פירושו:
א.      במשרדים בהם נהוג שבוע עבודה בן שישה ימים וכן במשרדים בהם נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים:
1/25 ממשכורתו  החודשית  של  העובד,  הכוללת  את  המשכורת המשולבת וכל תוספת אחרת המובאת  בחשבון  בהתאם  להוראות  לצורך  פיצויי  פיטורים  (פיסקה  83.522 לתקשי"ר).
 
B – שיעור כדלקמן:
(א)        לגבי עובד שסיים שירותו בגיל 50 ומעלה :
1.             סיום שירות בגיל 50 עד 51 (לא כולל) – 30%.
2.             סיום שירות בגיל 51 עד 52 (לא כולל) – 40%.
3.             סיום שירות בגיל 52 עד 53 (לא כולל) – 50%.
4.             סיום שירות בגיל 53 עד 54 (לא כולל) – 60%.
5.             סיום שירות בגיל 54 עד 55 (לא כולל) – 70%.
6.             סיום שירות בגיל 55 עד 56 (לא כולל) – 80%.
7.             סיום שירות בגיל 56 עד 57 (לא כולל) – 90%.
8.             סיום שירות בגיל 57 ומעלה – 100%.
 
ב.    לגבי סיום שירות כתוצאה מפטירה או כתוצאה מפסילה לשירות או לתפקיד מטעמי בריאות - כמפורט בסעיפים 3 (א) (2) ו- 3 (א) (3) לחוזר זה: שיעור של 100%.
 
דוגמא לתחשיב פיצוי בגין ימי מחלה:
 
עובד סיים שירותו אצל מעסיק בגיל 54.5: B =  70%
 
העובד ניצל 30% מסך ימי המחלה, כך שהפיצוי הינו בשיעור משכורת של שמונה ימים, בעד כל 30 ימי חופשת מחלת, שביתרת ימי חופשת המחלה.
 
אם עובד זה עבד 25 שנים: מתוך 750 ימי מחלה שלהם היה זכאי (2.5 ימים לכל חודש שירות) הוא ניצל 225 ימים (30%) ונשארה לו יתרה של 525 ימי מחלה.
 
עבור כל 30 ימים הוא זכאי לפיצוי עבור 8 ימים: 17.5=525/30                   17.5*8 = 140 ימים.
140/25=5.6 משכורות חודשיות (לצורך פיצויי פיטורים) = A
 
העובד יהיה זכאי לפיצוי כדלקמן:
A*   = 5.6*70% = 3.92 משכורות חודשיות (משכורת לצורך פיצויי פיטורים).
 
5. שינוי אופן חישוב הפיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה לעובדים בפנסיה תקציבית
 
א.  על העובדים אשר שירותם נושא זכות לגמלאות בהתאם לחוק הגמלאות יחולו הוראות סעיף 33.27 לתקשי"ר, כאשר התחשיב עבור ימי מחלה שלא נוצלו החל מיום תחילתו של ההסכם, כאמור בסעיף 2 לחוזר זה,  יחושב כמכפלה של A ו-B:
 
A – סכום הפיצוי, אילו חוּשַב לגבי העובד בו מדובר לפי האמור בפסקה  33.274 לתקשי"ר (כמפורט בסעיף 4 (ב) לחוזר זה).
 
B – שיעור כדלקמן:
ב. לגבי עובד שסיים שירותו בגיל 50 ומעלה :
 
1. סיום שירות בגיל 50 עד 51 (לא כולל) – 30%.
2. סיום שירות בגיל 51 עד 52 (לא כולל) – 40%.
3. סיום שירות בגיל 52 עד 53 (לא כולל) – 50%.
4. סיום שירות בגיל 53 עד 54 (לא כולל) – 60%.
5. סיום שירות בגיל 54 עד 55 (לא כולל) – 70%.
6. סיום שירות בגיל 55 עד 56 (לא כולל) – 80%. ואולם, לגבי עובד אשר מלאו לו, במועד תחילתו של הסכם זה, לפחות 45  שנה (נולד לפני יום 1.1.1966) – 100%.
7. סיום שירות בגיל 56 עד 57 (לא כולל) – 90%. ואולם, לגבי עובד אשר מלאו לו, במועד תחילתו של הסכם זה, לפחות 45  שנה (נולד לפני יום 1.1.1966) – 100%.
8. סיום שירות בגיל 57 ומעלה – 100%.
ב.  לגבי פרישה לקצבה מחמת מצב בריאות לקוי או במקרה של פטירה בנסיבות המזכות את השארים בקצבת שארים בהתאם לחוק הגמלאות, ימשיכו לחול ההוראות הקיימות כמפורט בפיסקה 33.271 , דהיינו פיצוי בשיעור של 100% בהתקיימות תנאי הזכאות.
 
 
 
חוזר זה חל על המועסקים בשירות המדינה, בשלטון המקומי, בשלוש הערים הגדולות, במועצות האזוריות, במועצות הדתיות, בבי"ח הדסה, בשירותי בריאות כללית, במוסדות להשכלה גבוהה, במוסד לביטוח לאומי, בשירות התעסוקה, בחברת דואר ישראל, בסוכנות היהודית (קק"ל, קרן היסוד, ההסתדרות הציונית) ובאיגודי ערים לכבאות.
 
 
 
מקור: חוזר משרד האוצר מיום 13 בפברואר 2011 חוזר הע - כללי הסכם שמספרו 2011-1-18