עדכוני פסיקה וחקיקה בתחום משפט העבודה
ביום 25.7.2024 פורסם ברשומות (ס"ח 3261, 25.7.2024, עמ' 1122) תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 16), התשפ"ד- 2024 (להלן:"התיקון לחוק"), המרחיב את תחולת החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 על עובדי קבלן שירות המוצבים אצל מזמין שירות.
התיקון לחוק ייכנס לתוקף ב-25.1.2025.
כידוע, החוק למניעת הטרדה מינית נועד להתמודד, בין היתר, עם תופעות של הטרדה מינית במקומות עבודה. מכוח חוק זה נקבעו חובות שונות המוטלות על מעסיקים במטרה למנוע הטרדות מיניות במקום העבודה, ובכלל זה החובה לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה על הטרדה מינית; החובה לטפל ביעילות במקרים של הטרדה מינית; החובה לפרסם תקנון בנוגע למניעת הטרדה מינית ועוד.
עד התיקון לחוק, חובות מעסיקים חלו גם על מי שמעסיק בפועל אדם באמצעות קבלן כוח אדם; התיקון לחוק למעשה מרחיב את החובות ומחיל אותן לא רק על עובדי קבלן כוח אדם אלא גם על קבלנים המספקים שירותים שונים למזמיני שירות (וזאת גם אם אותם ספקים אינם קבלני כוח אדם).
בנוסף קובע התיקון לחוק כי ההגנה שניתנת בסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ”ח- 1988, מפני פגיעה על רקע הטרדה מינית, תחול גם על עובדים המועסקים על ידי קבלן שירות.
ביום 4.6.2024 פורסם ברשומות (ס"ח 3217, 4.6.2024 עמ' 920) תיקון לחוק עבודת נוער (תיקון מס' 22), התשפ"ד- 2024 (להלן:"התיקון לחוק"), אשר מאפשר להעסיק צעיר שגילו בין 18-16 עד השעה 1:00 בלילה, וזאת רק בתקופת חופשת לימודים רשמית, והכל כמפורט להלן.
ככלל, סעיף 24(א) לחוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953 (להלן:"החוק") קובע כי "נער לא יועסק ולא ירכול בלילה"; סעיף 24 (ב) לחוק מגדיר "לילה", לגבי ילד וצעיר שחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, חל עליהם – פרק זמן של 12 שעות שבין 20:00 ובין 08:00 ולגבי צעיר שחוק חינוך חובה, התש"ט-1949, אינו חל עליו, פרק זמן של 10 שעות שבין 22:00 ובין 06:00.
בשנת 2016 תוקן החוק כהוראת שעה [(תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ו-2016 ] באופן שאפשר עבודת צעירים עד השעה 24:00 במהלך חופשות רשמיות מלימודים, בתנאי שאם ההעסקה הסתיימה אחרי השעה 23:00, המעסיק יחזיר את הצעיר לביתו בעת סיום העבודה. תוקף הוראת השעה כאמור פג ביוני 2020.
התיקון לחוק אשר פורסם ביוני 2024, מעגן בסעיף 24 לחוק, כהסדר של קבע, את ההסדר שהיה קבוע בהוראת השעה כאמור, המאפשר העסקת צעיר שגילו בין 18-16 בתקופת חופשת לימודים רשמית, מעבר לפרק הזמן המוגדר כ"לילה" לפי סעיף 24(ב) לחוק, ובלבד שהוא לא מועסק לאחר השעה 01:00 .
עוד נקבע במסגרת התיקון לחוק, כי אם ההעסקה של צעיר הסתיימה לאחר השעה 23:00, המעסיק מחויב להחזירו לביתו בעצמו או באמצעות מי מטעמו עד חצי שעה מסיום עבודתו. אם מתקיים יום לימודים למחרת - לא ניתן להעסיק את הצעיר/ה עד 01:00.
כמו כן, נקבע בתיקון לחוק כי שר העבודה רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על העסקת צעירים בענפי עבודה מסוימים או בעבודה מסוימת מטעמים של הגנה על בריאותם, שלומם או התפתחותם הגופנית, החינוכית, הרוחנית או המוסרית של צעירים.
ביום 8.8.2024 פורסם ברשומות (ס"ח 3280, 8.8.2024, עמ' 1376) תיקון לחוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 34 - הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד- 2024 (להלן:"התיקון לחוק").
התיקון לחוק קובע כי תהליך שחרור כספי פיצויים שנצברו לעובד, לשאריו הרחוקים, לא ידרוש עוד הליך משפטי בבית הדין לעבודה; התיקון לחוק יחול לגבי עובד שנפטר בתקופה הקובעת קרי - החל מיום 7.10.2024 ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בעורף.
למען שלמות התמונה יצוין כי נוסחו המקורי של סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 קובע כי כאשר עובד נפטר, חלה חובה על המעסיק לשלם לשאריו את פיצויי הפיטורים שעומדים לזכותו, כאילו פיטר את העובד. ההגדרה של שארים בחוק כוללת שני סוגים של קרבה: שארים קרובים הכוללים בני זוג או ידועים בציבור שמתגוררים ביחד, או ילדים תלויים; ושארים רחוקים הכוללים את ההורים שעיקר פרנסתם הייתה על הנפטר, וכן אחים ואחיות שכל פרנסתם הייתה על הנפטר ושהתגוררו עימו 12 חודשים לפחות לפני פטירתו. כאשר אין לנפטר שארים קרובים כאמור אלא רק שארים רחוקים, הפיצויים יופקדו בבית דין לעבודה ועל השארים לפנות לבית הדין על מנת שיוכלו לקבלם בהתאם לחלוקה שתקבע על ידי בית הדין, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם של השארים הרחוקים בעובד שנפטר.
הרקע לתיקון לחוק הוא אירועי ה-7 לאוקטובר בהם, למרבה הצער, נרצחו משפחות שלמות כך שלא נותרו שארים בקרבה קרובה; התיקון לחוק נועד להקל על שארים רחוקים של עובדים שנפטרו בתקופה הקובעת כאמור (ובהעדר שארים רחוקים- יורשי העובד לפי דין או זוכים לפי צוואה) בקבלת כספי הפיצויים ולייתר הליכים משפטיים שעלולים להתעורר בעקבות הצורך לברר את זכאותם של שאירים רחוקים.
יצוין כי הוראות התיקון לחוק לא יחולו במקרה של עובד שנפטר כאמור, אם התקיים אחד מאלה:
(1) שולמו פיצויי פיטורים בשל פטירתו של העובד, לפני הכניסה לתוקף של התיקון לחוק.
(2) ניתנה החלטה של בית הדין האזורי לעבודה בהליך לפי סעיף 5(ב) לחוק פיצויי פיטורים בנוגע לחלוקת כספי פיצויי הפיטורים לשארי העובד, לפני הכניסה לתוקף של התיקון לחוק.
(3) לפני הכניסה לתוקף של התיקון לחוק הוחל בהליך לפי סעיף 5 (ב) לחוק פיצויי פיטורים בנוגע לחלוקת כספי הפיצויים, אך טרם התקבלה החלטת ביה"ד בעניין, אלא אם כן הצדדים להליך, שאינם המעסיק, הסכימו להחלת הוראות התיקון עליהם.
תחילתם של ההליכים בתביעה לביה"ד האזורי לעבודה בת"א שהגישה עובדת אל על אשר פוטרה עקב טענה להגשת דיווחי נוכחות כוזבים; במסגרת תביעתה נטען, בין היתר, כי אל על בלשה אחריה באמצעות מצלמות במקום העבודה וצילומיה (שהראו כנטען ע"י המעסיק את העובדת מגיעה למקום העבודה ויוצאת ממנו אחרי מס' דקות) הושגו באמצעים פסולים תוך פגיעה בפרטיותה וללא הסכמה. בתגובה טענה אל על כי חצריה מרושתים באמצעי אבטחה שונים ובהם גם מצלמות והיו שלטים שעדכנו על כך שהמקום מצולם. כמו כן, ישנו נוהל בחברה המסדיר את השימוש במצלמות, לרבות עת קם חשד לעבירת משמעת ופגיעה בטוהר המידות, והוא מפורסם בפורטל החברה.
נוכח אופי טענות העובדת, ולבקשתה, התקבלה בתיק עמדת היועמ"ש באשר להיקף זכותו של המעסיק לעשות שימוש במידע שהתקבל ממצלמות הפועלות במרחב הציבורי בשטחו, אל מול זכות העובד לפרטיות במקום העבודה, כפי שהיא מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ("חוק הגנת הפרטיות"); לעמדת היועמ"ש, כאשר המעסיק נהג בתו"ל ובשקיפות ויידע את העובדים בדבר השימוש במצלמות, אז אין חובה משפטית לקבל הסכמה נוספת מהעובד ב"צומת" השימוש בחומרי הצילום, לצורך התחקות אחר עובד שהפר את אמון המעסיק. בהסתמך על עמדת היועמ"ש ובהתבסס על הראיות בהליך, דחה ביה"ד האזורי את תביעת העובדת, זאת, בין היתר, מהטעם שהצילום בוצע ברשות הרבים, תוך יידוע ולפי נוהל המצוי בפורטל העובדים שהגדיר את שימושי סרטוני המצלמות, ובין השאר – גם לבירור חשד לעבירות משמעת.
העובדת הגישה ערעור על פסק דינו של ביה"ד האזורי לביה"ד הארצי [עע (ארצי) 1680-10-22 גליה כהן - אל על נתיבי אויר לישראל בעמ] אשר דחה את הערעור מטעמי פסק הדין, וחיזק את מסקנתו המשפטית של ביה"ד האזורי, לפיה השימוש בראיות (הצילומים) עומד באמות המידה הנורמטיביות המתחייבות של סבירות, מידתיות והגינות ונעשה לתכליות לגיטימיות וראויות.
בהמשך עתרה העובדת לבית המשפט העליון בטענה כי עניינה מעלה שאלה משפטית ראשונית מהותית ובעלת השלכות רוחב לעניין אופן השימוש בטכנולוגיות מעקב במקום העבודה, וכי פסיקת ביה"ד הארצי עומדת בניגוד לפסיקתו בע"ע (ארצי) 90/08 איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים [פורסם בנבו), ולפיה שימוש בטכנולוגיית מעקב מחייב הסכמתו המודעת והחופשית של העובד, ואין די בהסכמה מכללא לצורך שימוש בתוצרי המצלמות.
בספטמבר 2023 דחה בית המשפט העליון את העתירה, בין היתר, לאור התערבותו המצומצמת בפסיקת ביה"ד הארצי לעבודה ותוך קביעה כי מוטב להשאיר לבית הדין לעבודה את פיתוח ההלכה ביחס למתח בין זכות העובד לפרטיות במקום עבודתו לבין זכות המעביד לקניין ולחופש העיסוק, ולנקודת האיזון הראויה ביניהם; לבסוף פסק ביהמ"ש העליון כי לא מצא לנכון להתערב בקביעות שתי ערכאות בית הדין לעבודה אשר דחו את התביעה בהתקיים מדיניות ברורה ושקופה באשר לשימוש במצלמות, יידוע העובדים באשר לקיום המצלמות ולשימוש בהן (והסכמה מפורשת או משתמעת לשימוש כאמור) ושימוש מידתי וענייני שנועד להגן על אינטרסים לגיטימיים של המעסיק.
בג"ץ 5332/23 גליה כהן נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (נבו 19.09.2023)
במסגרת בקשת לאומית כנגד קול ברמה בע"מ על פגיעה בהתאגדות, הוגשה על ידה גם בקשה למתן צו עשה שיאפשר לה לבקר במשרדי המעסיק 3 פעמים בשבוע, 4 שעות בכל פעם, ללא הפרעות, זאת לצורך המשך מהלך ההתארגנות הראשונית.
בהחלטתו מיום 13.2.2024 קיבל בית הדין האזורי לעבודה את הבקשה בעניין הביקורים וקבע כדלקמן:
יש לקבל את הבקשה לאור חובתה המשפטית של קול ברמה לפעול על פי הוראות סעיף 33ט לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, דהיינו לא למנוע מנציג של ארגון עובדים להיכנס למקום העבודה, לשם קידום ההתארגנות. לעניין ההפרעות הנטענות לביקורים מצד מנכ"ל החברה, קבע ביה"ד כי מכאן ואילך על החברה לאפשר את ביקורי נציגי הארגון לצורך המשך מהלך ההתארגנות, ועל המנכ"ל להימנע מהפרעות לנציגים במהלך הביקורים, וזאת למעט אם הדבר יידרש לשם צורכי העבודה.
עוד קבע ביה"ד כי הארגון לא יגיע למשרדי המעסיק עם מאכלים כלשהם ולא יחלק תשורות כאלה ואחרות לעובדים, ובכלל זה, לא יחלק פיזית עלונים ובהם פירוט ההטבות להם זכאים חברי הארגון.
אשר לתדירות הביקורים, נפסק כי על רקע העובדה שחלק גדול מהעובדים עובדים בהיקפי משרה חלקיים ובמשמרות, מתקבלת הבקשה כך שבמהלך שבועיים שלאחר מתן ההחלטה יתקיימו 3 ביקורים מתואמים בשבוע, שעתיים בכל ביקור (בשעות 10:00-16:00) כן נקבע, כי הארגון ימסור למעסיק התראה לפחות 24 שעות מראש, על כוונתו לבקר ביום מסוים ובשעות מסוימות.
לסיכום קבע ביה"ד כי על המעסיק לאפשר לנציגי הארגון להיפגש עם עובדים בצורה מסודרת בימים ובשעות המבוקשים. עוד נקבע, כי ככל שההליך יימשך ובהעדר הבנות עם המעסיק, יוכל הארגון לעתור להארכת הצו השיפוטי לביקורים.
במסגרת בקשת לאומית כנגד קול ברמה בע"מ על פגיעה בהתאגדות, הוגשה על ידה גם בקשה למתן צו עשה שיאפשר לה לבקר במשרדי המעסיק 3 פעמים בשבוע, 4 שעות בכל פעם, ללא הפרעות, זאת לצורך המשך מהלך ההתארגנות הראשונית.
בהחלטתו מיום 13.2.2024 קיבל בית הדין האזורי לעבודה את הבקשה בעניין הביקורים וקבע כדלקמן:
יש לקבל את הבקשה לאור חובתה המשפטית של קול ברמה לפעול על פי הוראות סעיף 33ט לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, דהיינו לא למנוע מנציג של ארגון עובדים להיכנס למקום העבודה, לשם קידום ההתארגנות. לעניין ההפרעות הנטענות לביקורים מצד מנכ"ל החברה, קבע ביה"ד כי מכאן ואילך על החברה לאפשר את ביקורי נציגי הארגון לצורך המשך מהלך ההתארגנות, ועל המנכ"ל להימנע מהפרעות לנציגים במהלך הביקורים, וזאת למעט אם הדבר יידרש לשם צורכי העבודה.
עוד קבע ביה"ד כי הארגון לא יגיע למשרדי המעסיק עם מאכלים כלשהם ולא יחלק תשורות כאלה ואחרות לעובדים, ובכלל זה, לא יחלק פיזית עלונים ובהם פירוט ההטבות להם זכאים חברי הארגון.
אשר לתדירות הביקורים, נפסק כי על רקע העובדה שחלק גדול מהעובדים עובדים בהיקפי משרה חלקיים ובמשמרות, מתקבלת הבקשה כך שבמהלך שבועיים שלאחר מתן ההחלטה יתקיימו 3 ביקורים מתואמים בשבוע, שעתיים בכל ביקור (בשעות 10:00-16:00) כן נקבע, כי הארגון ימסור למעסיק התראה לפחות 24 שעות מראש, על כוונתו לבקר ביום מסוים ובשעות מסוימות.
לסיכום קבע ביה"ד כי על המעסיק לאפשר לנציגי הארגון להיפגש עם עובדים בצורה מסודרת בימים ובשעות המבוקשים. עוד נקבע, כי ככל שההליך יימשך ובהעדר הבנות עם המעסיק, יוכל הארגון לעתור להארכת הצו השיפוטי לביקורים.
סק (ת"א) 19055-01-24 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל – קול ברמה בע"מ (נבו 13.2.2024)
"א) 19055-01-24 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל – קול ברמה בע"מ (נבו 13.2.2024)
בעקבות פיטוריו של יו"ר ועד הפעולה בחברת ההייטק טאואר סמיקונדקטור, הגישה ההסתדרות לבית הדין האזורי בנצרת בקשת צד במסגרת סכסוך קיבוצי למתן צווים לביטול הפיטורים אשר בוצעו על רקע פעילותו הארגונית ולפסיקת פיצוי בגין פגיעה בזכות ההתארגנות.
בחודש דצמבר 2023 ניתן פסק דינו של ביה"ד האזורי [ס"ק (עבודה נצרת) 55984-10-23 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - טאואר סמיקונדקטור בע"מ (נבו 12.12.2023)] אשר קיבל את בקשת ההסתדרות, הורה לבטל את פיטורי יו"ר הועד ולהשיבו לעבודה וחייב את טאואר לשלם 120 אלף ₪ פיצויים להסתדרות בגין פגיעה בהתארגנות;
בין היתר קבע ביה"ד כי ההתייחסות המיוחדת ליו"ר הועד (טאואר בחרה לשים דווקא אותו 'תחת זכוכית מגדלת', בניגוד ליתר העובדים; עקבה אחריו ממצלמות ברחבי המפעל זמן קצר לאחר מתן פסק הדין האזורי הקודם, וזאת שלא בהתאם לנהלים) מלמדת שפעילותו בהתארגנות, עמדה בבסיס ההחלטה לפעול כנגדו ולהביא לסיום העסקתו ובכך פעלה בניגוד לאמור בס' 33י' לחוק הסכמים קיבוציים האוסר על פגיעה בעובד בגין חברותו או פעילותו במסגרת ועד עובדים או ארגון עובדים (ברקע הדברים יצוין כי כבר ניתן פסק דין קודם בפברואר 2023, שגם בו נקבע כי טאואר פגעה והפרה את זכות ההתארגנות של עובדי המפעל בעשרות מקרים שונים, ובכלל זה בשני מכתבי אזהרה שנשלחו ליו”ר ועד הפעולה. טאואר חויבה במסגרת זו בפיצוי על סך 550 אלף שקל והוצאות משפט של 50 אלף שקל בגין פגיעה בהתארגנות ובהוצאות משפט).
בחודש פברואר 2024 דחה בית הדין הארצי ערעור שהגישה החברה על פסק דינו של ביה"ד האזורי; ביה"ד הארצי אישר את קביעת ביה"ד האזורי לפיה טאואר לא הרימה את נטל השכנוע המוגבר המוטל עליה ולא הוכיחה שפיטוריו של יו"ר הוועד לא באו על רקע פעילותו בהתארגנות הראשונית של העובדים. ביה"ד הארצי הוסיף כי טאואר לא נתנה הסבר מניח את הדעת לעובדה שחקירה פנימית נגד יו"ר הוועד כללה בחינה של צילומי מצלמות האבטחה במפעל במשך למעלה מחודשיים לפני פתיחת החקירה, למרות שנהלי המפעל קובעים כי הצילומים יושמדו אחרי 7 ימים.
כמו כן, העילה המוצהרת לפיטורים של יו"ר הוועד – חריגה מנהלי ההפסקות – שיקפה את התנהגותם של יתר עובדי המשמרת בה עבד ולמרות זאת רק הוא פוטר, וטאואר לא הראתה שערכה בירורים בנוגע ליתר העובדים שפעלו באותו אופן, ומשכך, הדבר מחזק את המסקנה כי פעולתה של טאואר בעניינו של יו"ר הועד קשורה לתפקידו בהתארגנות.
לבסוף קבע ביה"ד הארצי כי אינו מתערב בהתרשמותו של ביה"ד האזורי מהראיות, וכי בענייננו היה מקום לבחון בקפידה רבה את הראיות מטעם טאואר, וזאת לאור המסכת הקודמת של אירועי הפגיעה בהתארגנות במפעל כפי שפורטו.
עס"ק (ארצי ) 56447-12-23 טאואר סמיקונדקטור בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (נבו 12.02.2024)
